האביב כבר כאן ואיתו כמו תמיד – הזדמנויות חדשות לצמיחה ושינוי.
אולם….
כיצד נדע אם ההתחדשות שמביא איתו האביב אכן מביאה אל חיינו את הדברים הנכונים?
כמה מהדברים שיגיעו נדע להשאיר בחיינו?
כיצד נדע אילו באמת שווה לשחרר?
אוסקר ווילד כתב: "בחיים ישנן רק שתי טרגדיות: האחת היא לקבל מה שרוצים, והשנייה היא לא לקבל".
ואני אומרת שיש טרגי מזה.
לקבל מה שרצינו ואפילו צריכים, אבל לא לאפשר לדבר שקיבלנו באמת להכנס אל חיינו (אדם, סיטואציה, עבודה חדשה כו'), כי אנו חוששים משינוי, פגועים מניסיון העבר מול סיטואציה דומה, או אותו אדם, או פשוט כי אנו לא מרגישים ראויים מספיק
אולם כיצד נדע האם זה פחד שמנהל אותנו?
האם זו חוסר אהבה עצמית?
או שבאמת מדובר פשוט בדבר שלא נכון לנו להכניס לחיינו ולכן הוא מכווץ אותנו?
מתלבטת?
לפניך 7 שאלות ששווה להריץ מול עצמך,
אשר דרכן תוכלי לבחון האם יש לסיטואציה או האדם שמולך תרומה עבורך או שהשעור שלך מול הנושא/אדם הוא פשוט להבין שדבר זה לא מדוייק עבורך ולשחרר,
1. האם יש כאן תרומה עבורנו בקשר הזה?
ולא, למרות שברור שכל קושי מעביר אותנו שעור והינו הזדמנות לצמיחה וזו תרומתו בכל מקרה – זו לא הכוונה כאן.
הכוונה בסעיף זה היא לבחון את הקשר מול אותו אדם/קבוצת אנשים/מקום, ולהבין האם רוב הזמן הקשר הזה מהווה עבורנו מקום נעים/תומך/מסייע, או רוב הזמן אנחנו בנתינה, לא מקבלים כלום חזרה ואף נפגעים רק כדי "לסיים שעור בחיינו" משום שהאמת היא שלא חייבים לסיים את השעור לאחר שהבנו מה הוא, דווקא מול אדם שעושה לנו רע ריגשית או פיזית.
ישנן דרכים אחרות לשחרר חסימות/פחדים/לסיים שעורים בטוב יותר.
2. הבינו קודם מה שונה הפעם מפעמים קודמות.
(חזרה לקבוצה מסויימת, מתן צ'אנס לאדם שיצא מחיינו לחזור אליהם וכו')
פה שווה לשבת עם עצמנו ולבדוק קודם כל – מה השתנה מאז הפעם הקודמת בו אותו אדם היה בחיינו.
ומדוע אנו מאמינים שהפעם יהיה אחרת?
מזכירה את דברי איינשטיין – "אי שפיות היא לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות"
לכן אם אין שינוי מהותי באופי/התנהגותו של אותו אדם אליכם, או ברגש שהוא מתרגל כלפיכם – אין סבה שהפעם דברים יראו אחרת.
3. מה יקרה אם…..?
ופה מזמינה אתכם ללכת הכי רחוק ועל הכי גרוע שיש…תתפרעו!
זרקו לאוויר את כל התוצאות הכי גרועות שיכולות להיות להכנסת אותו אדם/קבוצה/מקום עבודה לחייכם.
ואז שבו עם עצמכם ודייקו כמה ריאליים באמת הפחדים שלכם.
לא יצליח? מקסימום תמצאו מקום עבודה אחר!
הקשר הזוגי לא עבד שוב? שחררו שוב וצאו לדרך חדשה.
קבוצת החברים בה בחרתם אכזבה? מבטיחה שיש אחרים שישמחו בכם כחברים
רק אל תתנו לפחד מ"מה יהיה אם זה לא יעבוד" שלפעמים מתברר כמופרך, לגרום לכם לוותר על הטוב שמגיע אליכם.
4. סור מרע ועשה טוב
כן, כן גם פה זה תופס ולאו דווקא במובן הדתי של המשפט.
אם אדם מסויים או סיטואציה מסויימת מביאים אתכם למקום לא טוב עבור עצמכם, או מביאים אתכם למקום לא טוב מול אחרים – מקום בו אתם מקטינים אחרים או פוגעים בהם באופן מכוון – עצרו ובדקו.
לפעמים האדם או הקבוצה שיכנסו אל חיינו יהיו נעימים עבורנו כי הם "ירימו" לנו או יתרמו לאגו שלנו.
וזה בסדר לאסוף סביבנו גם כאלו אנשים.
אולם אם הקשר עם אותו אדם או קבוצה הופך אותנו ל"טובים פחות" ואפילו מקטינים ושליליים כלפי אנשים בחיינו שעד כה הערכנו וכיבדנו – שווה לבדוק אם אכן אותו אדם ראוי להיות חלק מחיינו ומה באמת התרומה שלו עבורנו מלמד חיזוק האגו.
5. מה הדבר שמפחיד אותי ומביא אותי להסס האם האדם/סיטואציה נכונים לי או לא?
אם התשובה היא "לא מפחיד כלום רק שלא בא לי לטעות" – אין בעיה.
פשוט תנשמו, קבלו אומץ ועשו את זה – מקסימום תגלו שזה היה רעיון מצויין.
ואם לא – שחררו לא קרה כלום.
אם בכל זאת צפים כמה פחדים מדוייקים יותר, מצאו את האדם שיכול לסייע לכם לראות את התמונה ריאלית יותר ואולי תגלו שלרוב הפחדים שלכם מול הנושא, אין אחיזה במציאות.
6. כמה צ'אנס אנחנו מוכנים באמת לתת לאותו אדם/סיטואציה?
בהנחה שמדובר במשהו חדש שנכנס לחיינו, שבו ובדקו עם עצמכם עד כמה אתם באמת פתוחים להכניס את אותו דבר לחייכם (לפנות לו זמן, להכניס שינויים נדרשים ללו"ז, להשקיע מעצמכם ועוד)
משום שאם לא נפנה מקום עבור החדש, נרגיש שהוא רק מעמיס ומכביד עלינו.
לכן, אם אתם מתכווצים מול אדם או סיטואציה מסויימתף בדקות מה הנשמה שלכם אומרת לכם והאם אכן אתם בכלל יכולים/רוצים לתת לזה את תשומת הלב שמגיעה לקשר/סיטואציה, או שהמחשבה על יצירת מחוייבות חדשה (זוגית, חברתית, עיסקית) מכבידה עליכם כי אין לה מקום בחייכם.
במקרים כאלו שנגלה פחדים רלוונטיים – ניתן לקבוע ולהגדיר מראש את מבנה הקשר החדש, האינטנסיביות שלו וכדומה על מנת שזה לא יהווה חסימה עבורנו.
7. מה התפקיד שלנו מול אותו אדם? והאם התפקיד אכן "רק" שלנו?
לא פעם אנו נאחזים במשפטים כמו "הייעוד שלי לעזור לאחרים…ואם על הדרך אני סובל, זה חלק מדרישות התפקיד כנראה".
ובזמן שזה נכון שיש כאלו שנשמתם בחרה כייעוד בגלגול הזה לעזור לאחרים, זה לא אומר שעל אותם אנשים לסבול.
העובדה שלעיתים עלינו לזוז מאזור הנוחות שלנו כדי להתפתח, לא אומר שאנחנו חייבים להשאר במקום שקשה וכואב רק כי "הייעוד שלנו זה לעזור".
ניסינו לעזור ונפגענו?
זה בסדר לתת למישהו אחר לנסות עכשיו – מי אמר שאנחנו אלו שיעזרו לאדם שמולנו לסיים את התיקון שלו? ומי אמר שאנחנו צריכים לסבול ולכאוב כדי לעזור לאחרים?
ואהבת לרעך כמוך מזכיר לנו שגם על עצמנו חשוב שנשמור כאשר אנחנו באהבת זולת!
וזכרו – גם אם הכנסנו אדם מיותר אל חיינו או התנהלנו לא נכון מול סיטואציה מסויימת – תמיד אפשר להתרחק מחדש
אביב של התחדשות וצמיחה מדוייקת שיהיה לכולנו!
*תכנים מתוך סדנת זום בנושא כלים לראייה אחרת של החיים ושחרור חסימות – בהנחיית: אורנה רבין*
נכתב ע"י: אורנה רבין – מתקשרת, מטפלת ריגשית ואנרגטית ומנחת סדנאות בנושאי רוחניות והתפתחות אישית
