שיעורים נשמתיים כלי ליצירת פריצת דרך.
כל נשמה ונשמה, מגיעה עם מסלול מוכתב מראש. כך היא בוחרת, לאיזה משפחה היא תגיע, איך היא תראה, מי יהיו האנשים שהיא תפגוש ומה יהיה המבנה האישיותי שאיתו היא תגיע להתמודד עם האתגרים שהיא עוד צפויה לחוות.
וכך הכל צפוי, אך הרשות נתונה.
כאן, חשוב לי לעשות הפרדה, בין האדם האנושי, לבין הנשמה, שכן בקלות ניתן כאן לטעות כי אם אדם חווה פגיעה זה מבחירתו האישית, אך לא כך הדבר. הבחירה הינה של הנשמה הגדולה (לא אנושית) שאנו רק חלקיק אחד קטן ממנה.
קבלי דוגמא לשיעור נשמתי נפוץ מאוד של נשמה שחווה "נאמנות החסרה / מותנית", יתכן כי את עצמך חוויות חוויות דומות לאלו בעבר ותמצאי שאת מזדהה עם חלקים מהשיעור כאן.
רסיס נשמה זו, גדלה בסביבה שעל פניו העניקה לה מענה לכל הצרכים הבסיסים שלה,יתרה מכך בכל משבר אליו נקלעה הסביבה התומכת שלה היית שם בשבילה, עזרו והרימו, וניסו לתמוך ולעודד.
לצד זה, נשמה זו גדלה בסביבה ביקורתית מאוד כלפי טעויות, סביבה שעשתה כמיטב יכולתה להיות לה לבריאה ברגעי המשבר הגדולים שלה, לגרום להרגיש להרגיש אהובה, למרות תחושת האשמה העמוקות שרצו מתחת לפני הקרקע.
במבנה הנשמתי, התחושה הכוללת שלה היא הרבה פעמים "שזה לא זה", שהסביבה שם כי אין ברירה, כי "ככה עושים" בשביל הקרובים. על פי רוב נשמה זו הרגישה אחרת, לא מחוברת, שמשהו איתה לא בסדר ואולי שמשהו איתה שונה, כי משהו, בתוך תוכה, הרגיש שהתמיכה שקיבלה לא היית כנה ונכונה, הייתה מלאת ביקורת ושיפוט, גם אם זה לא נאמר במילים, ובעיקר הרגישה בתוך תוכה אשמה גדולה על הכישלון.
התחושה הזו הרבה פעמים הביא למתח ותסכול ואף ניסיון להתרחק מהסביבה ה"תומכת" כדי לא לחוות זאת.
הרצון לחוות כישלונות מכאן אשמה איננה, רשת ביטחון מאוד חשובה לה! שכן זו היא איננה אפשרות להיכשל, להישען להיתמך ולהרגיש אשמה, ביקורת חוסר דיוק.
מצב שבו "נפילה" לא קיימת, רק כדי שהנפילה לא תהיה עליהם, זו היא נשמה שמנסה להימנע מהסביבה הזו יותר ומעדיפה לשחזר כאבים ולא להיתמך, לא לבקש עזרה, לא להישען ובטח ובטח לא להישפט ולהרגיש את האשמה.
שיעור נשמתי זה, מרגיש שאת הכאב הוא יכול לשאת, כי לחזור להיעזר בהם פשוט לא בא בחשבון!
במבנה הנשמתי הזה, יש שיעור רוחני חשוב ותיקון משמעותי!
וכל אחד מאיתנו יכול למצוא את עצמו תומך בתוך תוכו מבקר ושופט, הוא לחלופין נתמך ובתוך תוכו מבקר את עצמו ומתמלא ברגשות אשם.
כאשר אנו מבינות את השיעור אנו יכולות להתגבר על התחושה הזו, ולהפיק מזה את המירב , להפוך את הדבר להנעה שלנו, במקרה של מבנה של שיעור נשמתי זה של “נאמנות החסרה / מותנית” הסביבה ה"תומכת" הזו, בין אם את זו שמחזיקה חלק מהתמיכה או זו שחווה אותה, מעבירה אותך דרך שיעור שמלמד לחגוג רק את הכישלונות, זו סביבה שבצידה החיובי שדוחפת מגיל צעיר להיות עצמאי, להסתדר, גם להצליח, אבל מלמדת שהיא שם רק כשרע.
כשטוב לא מדברים, שכדי לשמור על ההצלחות בסוד, לא חוגגים הצלחה, לא רוצים שיפתחו עין, שיש המון קנאה בסביבה – כולן אמונות חוסמות, שהשושלת הזו מגיעה איתה כדי לשבור אותם.
וכל זה כי בנצחונות אין עם מי לחגוג, כי כשיש הצלחות אולי הן אפילו לא נתפסות ככאלה, כי כשהנשמה בטוב אין סיבה לתת אהבה, "ושלא יעלה לראש…."
מכירה את השיעור הזה?
על פי רוב אלו נשמות שהגיעו למשפחות של הרבה "פסיב אגרסיב", של הרבה אשמה, של תשומת לב חיובית ברגעים מורכבים, משפחות פונקציונלית שרק מחפשות לפתור בעיה, כי היא מפריעה בדרך, כי כשהכול טוב אז אין סיבה לגעת, לפעמים זה גם חלק מהזהות של הסביבה, שהיא עושה עבור אחרים, שעוזרת למי שצריך לקום על הרגליים, ועוד ועוד הרגלים שיכולים להגיע מסביבה שכזו.
למעשה זו סביבה שיכולה להיות בריאה כאשר היא פועלת במודעות, אך עלולה להיות לשיעור מורכב כאשר היא פועלת לא מודעות ורק באוטומט.
סביבה שכזו בעיקר רואה באחר, אותו אחד שצריך להרים ולעזור לו את הכאב שמתקיים בהם ולא באמת את הצרכים של האחר.
מי שגדל עם ההתניה הזו, הרבה פעמים תופס את עצמו כאדם נאמן עם חוש צדק מפותח ומאוד אמין. זה אדם שמקריב מעצמו למען אחרים.
לצד זה, הוא יכול ליצור סביבו קשרים של קנאה, אנשים שהעדיפו לא לראות אותו מצליח, כי איזה מקום יהיה להם בחייך אם הוא עושה זאת?
למעשה, שיעור נשמתי זה, מביא למערכות היחסים שתומכות בכישלונות, ומעולם לא באמת רואים את האדם שעומד ממול בהצלחות שלו, הם ממעיטים בערך שלהן, לא מפרגים כי את ההצלחה מבנה נשמתי זה לא מרגיש ראויה לחגוג ולקבל עליה הכרה והערכה.
שיעור רוחני זה על פי רוב יכול להתלוות גם סינדרום המתחזה הידוע, ואת זה נשאיר למאמר נוסף.
מה קורה כאשר הנשמה מתעוררת על השיעור?
כאשר הנשמה מתעוררת ומגלה, כי היא מתקיימת מתוך מבנה נשמתי של נשמת "הנאמנות החסרה", היא מבינה שעליה לשנות, ראשית בעצמה ואז בסביבה, את כל מה שהיא מאמינה שאליו היא ראויה.
להתחיל ללמד את עצמה מחדש לחגוג את ההצלחות שלה, לשמוח בהשגים, להוריד ביקורתיות וכך להגדיר מחדש את המונח נאמנות.
זהו מבנה נשמתי שנועד להתעורר ולהגיע לגדולות!
בכך הנאמנות הופכת לנאמנות לדרך המדויקת, לאנרגיה הנכונה, הביקורת הופכת לחמלה והבנה, והיכולת להצלחה היכולת לפרוץ את התקרה מגיעה! כי זהו מבנה ראוי להכרה.
***חומרים מקורס התפתחות רוחנית*
רוצה לקבל כלים עוצמתיים ומדוייקים שיעזרו לך להבין את השיעורים שבחרת לעבור בחייך? כלים שיעזרו לך להתמודד עם הסיטואציות מתוך עוצמה וכח? הצטרפי אליי לקורס התפתחות רוחנית- אני מבטיחה לך שאחר כך הכל יראה אחרת.
לפרטים נוספים והרשמה- קורס התפתחות רוחנית
נכתב ע"י- יעל ניסים, מורה ותלמידה רוחנית, מנהלת המכון ללימודי רוחניות
