"לא לסלוח זו לא חולשה" – קראתי בפוסט של חברה אהובה בפייס.
ויודעת שכיפור כבר מאחורינו, אולם שווה לך לקחת שניה ולהבין האמנם לא לסלוח היא לא חולשה.
והאמת היא שתלוי מאיזו זווית מסתכלים על זה.
נכון ש"אם פגעו בי, למה שאתקפל ואסלח? אני אבחר למי אני סולח ולמי לא!" נשמע לכאורה מאוד מעצים? ונראה שזה מגיע ממקום של להציב גבולות ושכולם ידעו שאיתי אי אפשר להתנהג ככה?
אז זהו שזה לא רק זה…זה עמוק מזה.
במקרים רבים זה בכלל לא מגיע מהמקום המעצים הזה של הצבת גבולות אלא להיפך.
לא לסלוח מגיע גם מהמקום של פחד מחוסר יכולת אישית להציב גבולות לאחרים ובחירה למנוע פגיעה נוספת עקב חוסר היכולת שלנו לעמוד על שלנו.
במקרים אלו, הסירוב לסלוח (אפילו שהאדם בכלל לא צריך לדעת שסלחנו לו) והבחירה להרחיק מאיתנו את אותו אדם,
זהו אקט שמונע חזק אגו שמנסה למנוע מאיתנו כאב וממקום של פחד אמיתי להפגע שוב.
וההאחזות של האגו בכעס משרתת אותנו כדי לא להחשף לפגיעה מחודשת מאותו אדם.
באופן מדהים, הגוף שלנו מגיב בהתאם לפחד הזה בין אם אנחנו מודעים אליו או לא!
זכרו שללא ששחררנו את הכעס שהוטמע בנו בגוף, אפילו אם סילקנו את האדם מחיינו, הגוף שלנו לא ינקה מעצמו הרעל הפיזי והריגשי שהכעס הטמיע בגוף שלנו, בנפש ובתת המודע עד שנשחרר את הכעס מתוכנו.
אז אולי במקרים מסויימים לא לסלוח אולי לא יתפרש כאקט של חולשה מול אחרים,
אולם אם אני בוחרת להשאיר בגוף שלי כעסים שמרעילים פיזית וריגשית,
זה גם לא אקט של גבורה והעצמה מול עצמי.
רוצים לדעת מה עושה ה"לא לסלוח" בגוף שלכם פיזית וריגשית אפילו אם הוצאתם את האדם מחייכם לחלוטין?
חושבים שמספיק להגיד לעצמכם שאתם כבר לא כועסים? כנסו למאמר שעלה באתר של ויש מצב שתבינו ששווה לחשוב מחדש…
רוצה להבין מה עושה הכעס בגוף שלך גם אם את מרחיקה את האדם מחייך עד שתעברי תהליך של שחרור שלו?
המאמר הזה בדיוק עבורך!
נתחיל מרגע הכעס עצמו?
בזמן הכעס מופעלת אוטומטית בגופנו המערכת הסימפתטית שלנו, אשר מופעלת במצבים של סכנה קיומית.
ולכן ניתן לצפות בשינויים כגון:
דופק מואץ, נשימה מהירה ורדודה, ירידה במערכת החיסונית, דם שמופנה לאזורים מסויימים על חשבון אזורים אחרים, מערכת העיכול אינה מגיבה כראוי (התכווצויות) ועוד.
שימי לב! לא נכתב כאן שמדובר בתגובה לרגע הכעס המקורי בלבד! כי אם לכעס שיצוף ויעלה בכל פעם שהטריגר של הנושא יעלה או יוצף על ידי מפגש עם אותו אדם או שיח עליו וכדומה.
השפעות הכעס (המודע והלא מודע) בגוף שלך לטווח הארוך יותר:
1. כאוס בגוף
כאוס זה מגיע כתוצאה מחוסר יכולת של הגוף לפעול בצורה הרמונלית (דיברנו על דם שזור לחלקים מסויימים במקום להתחלק בצורה הנכונה בגוף סעיף הקודם)
גופינו בנוי ממליוני חלקים שפועלים בתאום ובסנכרון – כאשר אנו בסטרס או בכעס, הגוף יוצא מאיזון והמערכת כולה נכנסת לכאוס זמני.
לטווח הארוך, הדבר עשוי ליצור בעיות שונות בלב, סכרת, לחץ דם גבוה כרוני, סרטן ועוד.
2. כאבי בטן ובעיות במערכת העיכול
תאוריית גוף נפש מסבירה סימפטומים אלו בקלות
דברים שאנו "שומרים בבטן" יביאו לכאבי בטן, בעיות במערכת העיכול ואף להשמנה (כן, גם אם הוצאת את האדם מחייך. כפי שאמרנו הגוף מגיב לכעסים שאת מדעת או לא אליהם ועדיין קיימים בך!) לכן, על מנת להיות בטוחה שהגוף שלך נקי מכעסים – פשוט שחררי אותם! במקום להדחיק את קיומם.
3. שינוי ברמת הקורטיזול בגוף
הקורטיזול הינו סוג של "הורמון לחץ".
אולם, חשוב לזכור שבניגוד לאדרנלין שהינו הורמון נעים וקליל יותר, הקורטיזול הינו כבד יותר וכאשר הוא נמצא אצלנו לאורך זמן פעיל, אנו עשויים לסבול מעלייה בלחץ הדם, עליה בסוכר, השמנה, הפרעות שינה, ועוד.
4. שינוי ב DNA שלנו
במחקר שנערך במכון Heart-Math Institute ובקרב צבא ארה"ב, הוכח כי רגשות של כעס ושנאה גורמים ל DNA שלנו להתכווץ.
כיווץ קבוע שלו לאורך זמן, המגיע מכעס שאנו "סוחבות בפנים" גם ללא מודעות, יפגע בתפקוד התקין של גופנו.
5. שינויים בשדה האלקטרו-מגנטי של הלב
ללב שלנו יש שדה אלקטרומגנטי שאותו ניתן למדוד בעזרת מכשור עד למרחק של מספר מטרים אפילו.
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, הוכיחו כי כעס ושנאה מורידים את התדר שלנו והרטט של השדה האלקטרו-מגנטי שלנו נמוך יותר.
בעוד שרגש כמו שמחה ואהבה יעלו את התדר ואת השדה האלקטרומגנטי שלנו.
6. עייפות כרונית של בלוטת האדרנל.
בלוטה זו הנמצאת מעל לכליות שלנו, מייצרת אדרנלין בגופנו.
בזמנים של לחץ קבוע, או כעס מתמשך (שוב, גם ללא מודעות מלאה אליו מצידנו), בלוטה חשובה זו תהיה באובר פעילות ותתעייף.
לאורך זמן הפגיעה תגרום להחלשות היכולת של בלוטה זו לתפקד כראוי.
דבר שעשוי להשפיע על פעילות ספורטיבית, או אפילו על היכולת להתרגש מדברים סביבנו.
הערה חשובה: כאשר נתרגל סליחה (עם או בלי ידיעת האדם לו סלחנו), הורמוני שמחה ורוגע (אנדורפינים, דופמין ועוד) ישוחררו לגוף, ויסייעו לו לחזור לתפקוד נכון ורגוע.
אז…עדיין חושבת ששווה לא לסלוח? אלא רק להוציא את האדם מחייך ולהשאיר בגוף את כל זה?
*תכנים מתוך סדנת זום בנושא סליחה*
נכתב ע"י: אורנה רבין – מתקשרת, מטפלת אנרגטית וריגשית ומנחת סדנאות בנושאי רוחניות והתפחות אישית במכון ללימודי רוחניות
