כמה פעמים שמעת או אמרת את המשפט "אני פונה ללב ולנשמה שלך!"?
מה הכוונה? האם ניתן בכלל לשוחח מרחוק עם הנשמה של אדם חי?
האם ניתן לשוחח עם הלב שלהם? ומה בכלל התועלת בשיחה כזו?
את זה שניתן לשוחח עם נשמות של נפטרים כולנו יודעות.
אולם, האם ידעת שניתן גם לשוחח מרחוק עם נשמות של אנשים שעדיין בחיים, לדבר "אל הלב" שלהם?
והידעת ששיחה כזו יכולה לסייע לך בתהליכי סליחה מולם, מול עצמך ובסגירת מעגל נקיה מול הסיטואציה?
בדיוק כפי שניתן לתקשר עם נשמות של נפטרים, כך ניתן גם לתקשר עם נשמות של אנשים חיים.
מדוע נעדיף לפעמים שיחה עם הנשמה מאשר שיחה עם "האדם הארצי"?
בניגוד לשיחות "ארציות", בהן מתערבבים התסכולים, הכעסים, הכאבים והאגו, את השיחה עם הנשמה והלב ניתן לנהל בצורה נקיה יותר ושקולה יותר תוך שחרור של אגו ודיוק של המילים שלנו מראש.
יתרון נוסף הוא העבדה שמכיוון שהשיחה היא לא מול האדם הארצי, נרגיש פחות חשופות, ונרגיש פחות חשש להפגע שוב על ידי הצד השני.
ישנן סיטואציות בהן השיחה הארצית אינה אפשרית מסיבות כאלו ואחרות, ואף עשויה ללבות את האש עוד יותר אם אחד הצדדים אינו מוכן לקיים אותה. כאשר אנו פונות ללב ולנשמה, נוכל להשתף את כל מה שאנו מרגישות ורוצות ללא חשש.
ובאופן מדהים – נגלה שאם ניהלנו נכון את השיחה ופעלנו נכון במציאות מול אותו אדם, נוכל לגלות שדברים אכן השתנו בנינו לבין אותו אדם.
(מניסיון אישי, שיחות אלו משחררות מתחים, מרגיעות כעסים, מסייעת להציב גבולות ברורים, מרגיעות פגיעות מיותרות וכל זאת בלי שיחה "ארצית" עם אותם א.נשים).
כיצד עושים זאת?
בדיוק כמו בתקשור עם נפטרים, גם פה איננו "מזמנים" את הנשמות להגיע אלינו, אלא פשוט משוחחות איתן, דבר אשר משאיר בידן את הבחירה האם "להגיע אלינו, או לא.
וכן, זה תהליך פשוט שכל אחת יכולה לבצע בעצמה!
כל מה שצריך הוא:
נר לבן (אשר ישמש כטיהור והגנות למרחב בו אנו עושות את העבודה האנרגטית הזו), רצון אמיתי לשחרר ולסגור מעגלים וכמה טיפים לבנייה נכונה של השיחה.
זכרי, שבדיוק כמו בשיחה רגילה מול אדם שנמצא מולנו, חשוב להבין שישנם דברים אשר יסייעו לנו להעביר בצורה מדוייקת את מה שאנו רוצות להעביר, ויש דברים אשר עשויים להדהד האשמה, כעס או אגו – אף מבלי שנשים לב לכך או נהיה מודעות לזה.
יתכן ובפעמים הראשונות בהן תתרגלו שיחה עם נשמה חיה, לא תצליחו לקבל תשובות או תגובה ממנה, אלא רק להרגיש שמישהו מקשיב לכן.
וזוהי בעצם מטרתה העיקרית של השיחה.
הקשבה נטולת מתחים, הקשבה עם הנשמה והלב מהצד השני.
(טיפ: אם יש לכן שאלות לאדם חי, תמיד עדיף לשאול אותו ישירות מאשר לתקשר תשובה ממנו)
כמה דברים לפני שמתיישבות לשוחח עם הנשמה:
- אנחנו לא שואלות שאלות למטרת רכילות או קבלת מידע שהאדם מסרב לחשוף בפנינו בחיי היום היום – זה שלו ולא שלנו.
מטרת השיחה עם הלב של אותו אדם או הנשמה שלו אינה סיפוק סקרנות כי אם העברת מסר מאיתנו אליהם.
כמו כן חשוב לזכור כי האנרגיה איתה נגיע אנו אל השיחה, תשפיע מאוד על האנרגיה של הנשמה שמולנו.
אנרגיה נעימה תמשוך תגובות נעימות מהצד השני ולהיפך.
- לא מבקשים מנשמות חיות להעביר עבורנו מסרים לאדם שלישי.
כל מה שיש לכם להגיד לאדם שלישי – נשמו עמוק, תפסו אומץ ואמרו בעצמכם. אם לא מרגיש לכם נכון – כנראה שזה לא אמור לעבור כרגע.
3. במידה והינכן מתקשרות, כמובן שתוכלו לקבל תשובות מהצד השני במידה ויבחר לענות ותרגישו את הנוכחות של הנשמה לצידכן.
במידה ולא, ככל שתתרגלו יותר שיחות כאלו, תוכלו להרגיש יותר האם אכן הנשמה היתה שם והקשיבה, או שבחרה שלא להגיע.
(במקרים בהם הנשמה מגיעה, נוכל לראות את להבת הנר משתנה, נרגיש שאנחנו לא לבד ולא מדברות לעצמנו, משב אוויר שיכנס פתאום לשניה לחדר ועוד סימנים רבים)
- כאשר נסיים לשוחח עם הנשמה, נודה לה על שהסכימה להקשיב לנו ונודה לעצמנו על שהסכמנו להעביר אליה בצורה נעימה ונקייה את המסר שלנו.
5. מומלץ להשאיר את הנר דלוק עד שיכבה מעצמו גם אם סיימנו את השיחה.
כיצד "ננקה" את המילים שלנו על מנת להעביר את המסר שלנו בצורה המועילה ביותר עבורנו ועבור הצד השני?
- הדרך הנוחה ביותר לראות אילו דברים יש לנקות מהשיח שלנו, היא לכתוב הכל על דף (או על המחשב) כדי לקבל את התמונה הגדולה.
התחילי בלזרוק בנקודות כל נושא שחשוב לך להעביר לצד השני, מבלי להרחיב עדיין.
פשוט הוציאי הכל.
לא, לא תמיד נכון להעביר הכל בבת אחת, אולם רק כאשר כל מה שיושב בפנים יצא אל הדף, תדעי במה נכון להתחיל לטפל קודם.
- לפני שאת מתחילה "להאיר", התחילי בלהודות.
כן, עוד לפני שכתבת את הדבר הראשון שמפריע לך, מצאי משהו אחד להודות לצד השני עליו.
לכתוב ממקום של "קשה לי ורע לי ואני צריכה שתבין למה", או לכתוב ממקום של "אני בהודייה על….ועדיין חשוב לי שתדע שאני כועסת מכיוון ש…" – זו כתיבה עם אנרגיה שונה לחלוטין.
וכך יתפסו דבריך על ידי הצד השני.
- התחילי להרחיב.
עכשיו שבי וספרי לצד השני כל מה שרצית שידע (הרחבת הנקודות של סעיף 1)
השתמשי יותר ב"אני מרגישה ש…." מאשר "אני יודעת ש….".
אלא אם כן משהו נאמר לך על ידי הצד השני באופן ברור, הכל בגדר השערה או תחושת בטן בלבד או במקרה הטוב – תקשור.
מטרת השיח אינו "לספר לו" מה הוא חושב/מרגיש/מאמין, אלא להבהיר לו מה את מרגישה וכיצד משפיעה/השפיעה עליך התנהלות כזו או אחרת שלו.
- זכרי ש"למה" היא מילה עם המון אנרגיה של האשמה.
כאשר אנחנו תוהות "למה משהו קרה?", אנו בעצם מחפשות את האשם או האשמה במצב.
עדיף למצוא יחד את ה"איך" הגענו למצב הזה ואיך מתקנים אותו או לחלופין איך משחררים את אותו אדם מחיינו.
- שחררי מילים מכלילות.
תמיד ואף פעם הן מילים גדולות שלרוב לא באמת משקפות את המציאות שלנו.
רוצה להדגיש? לכי על "רוב הזמן מרגיש לי ש…..", או "בחלק גדול מהפעמים תוהה אם…" האנרגיה רכה יותר ומציינת עובדות במקום להאשים.
- שחררי אגו.
חזרי לטקסט שלך ובדקי כמה פעמים ניתן לוותר על המילה "אני".
בדקי כמה פעמים היא מופיעה כ"אני ואתה" במקום "אתה ואני" וכו'.
בדקי כמה פעמים את לוקחת אחריות על דברים שקרו מול כמה פעמים את מאשימה….זכרי שלכל טנגו צריך שניים.
תמיד.
- הניחי את המכתב בצד לכמה ימים.
חזרי אליו ודייקי את עצמך או הדליקי נר ושבי לשיחה עם הנשמה שמחכה לך…..
זכרי שכמו כל דבר בעולם הרוח, גם פה יש צורך בתרגולים על מנת לקבל את מלוא הפוטנציאל מהתקשור עם הנשמה שמולנו.
בהצלחה!
*מתוך סדנת זום בנושא סליחה *
נכתב ע"י: אורנה רבין – מתקשרת, מטפלת אנרגטית, מנחת סדנאות רוחניות והתפתחות אישית מורה לאקסס בארס במכון ללימדו רוחניות.
